חדשות ומאמרים

המסלול של בית גוברין הוא אחד המסלולים המגוונים ביותר בסבב התחרויות בישראל. לא במקרה הוא אחד המסלולים המועדפים על רוב הרוכבים התחרותיים לאליפות ישראל. המסלול מכיל עליות כוח (לא ארוכות מדי אך בו זמנית מספיק מעייפות ומתישות), קטעי מישורים מהירים וירידות ארוכות מספיק להתאוששות ותדלוק .

טיפים לריצה בגשם

ריצה בגשם, כשיודעים איך לעשות את זה, יכולה להיות כיף גדול.

אין כמו האויר הצלול והנקי, הריח של האדמה אחרי הגשם, הטיפות הקטנות שמצננות את הגוף. תחושה של התמזגות מוחלטת עם הטבע.

שלא לדבר על זה שיש ימים שבהם לרכוב על אופניים בגשם זה לא האופציה הכי חכמה, לרכוב על טריינר זו לא אופציה נעימה, ולעומת זאת, לצאת החוצה לרוץ – זו חוויה קסומה: הכל בחוץ שקט, ריק ונקי. אתם והגשם.

לעומת זאת, ריצה בגשם יכולה גם להיות סיוט אמיתי אם לא נערכים לכך נכון: קר, רטוב, כבד…

אז מה הסוד לריצה מוצלחת? הסוד הוא בבגדים (כמו שכל אישה יודעת כבר מזמן – סתאאאאאאאאאם)

ביום שלישי, למי שלא היה ולא יודע, כרמי החליט להחדיר בקבוצתנו את אחד המרכיבים החשובים ביותר לרוכב אופניים תחרותי. מנסיוני האישי, דראפטינג הוא אחד הדברים שיכולים לשנות מהלך תחרות או טור שלם. היכולת לחזור חזרה לדבוקה ללא איבוד זמן או אנרגיה במלחמה נגד הרוח, שברוב המקרים תנצח אותך, היא יכולת נהדרת וקריטית להמשך התחרות ואף לסיומה

רכיבת אופניים דומה למסע. לפעמים זה מרגש ואפילו מפחיד. לפעמים זה מרגיע וממלא מצברים. בדרך כלל יוצאים עם סיפוק אדיר וחיוך על הפרצוף. ממש כמו… ניהול בחברת סטארט אפ.

כחברת הנהלה אני נדרשת לכתוב בבלוג החברה קצת על מה שקרה בחברה, ועל ההתמודדויות היומיומיות. פה ושם אני חוטאת ומשלבת גם קצת אופניים.

הנה מה שיצא…

כללי

אני חושבת שדואתלון זו אחלה תחרות, בעיקר לרוכבי אופנים כמונו, מכיוון שאין את אלמנט השחיה. מצד שני צריך לקחת בחשבון שפיזית המאמץ כאן הוא קשה יותר מאשר בטריאתלון רגיל.

כל מה שנכתב כאן נכתב עבור חברי הקבוצה, כלומר ההנחה היא שאנחנו מגיעים מרקע משותף, עם בסיס אירובי חזק, נסיון ברכיבה, ומעט ריצות.

אין כמו החיבוק החם של X-TEAM

השבוע יצא לי להתכתב עם מישהי שמסיבותיה שלה כבר לא בקבוצה. שאלתי והיא סיפרה מה קורה איתה, ומה היא עושה. ואז סיימה במשפט: אבל אין כמו החיבוק החם של XTEAM  .

ולמה אני משתפת אתכם בזה?

כי חשבתי על זה היום בבוקר כשחזרתי מהרכיבה.

מה לספר בעל פה ומה על הכתב להעלות

אין, אין על הקבוצה הזאת,

השבוע עוד לא ממש התחיל

והיריעה כבר קצרה מלהכיל,

קומונת XTEAM מגישה: המדריך המלא לטריינר

(בהשתתפות כרמי, אדוה, ליאור ומור)

הכנות לאימון

• הכל בהישג יד – לדאוג מראש שכל הדברים שצריך לאימון יהיו בהישג יד: שתייה, חטיפים, מגבת (וזה חשוב, אני אחזור על זה שוב: מגבת J), שלט של הטלויזיה. כל דבר שתצטרכו. אחרת הפיתוי לרדת גדול, ההפסקות מתארכות והכי קשה לחזור
• כנ”ל לגבי הליכה לשירותים ממש לפני, כדי שלא תהיה סיבה להפסיק תוך כדי (ואז לא לחזור)
• מאוורר – להציב ממש מולכם (כן, גם בחורף). אי אפשר לשרוד אימון בתוך הבית בלי זה (וזו ההזדמנות להזכיר עוד פעם גם את חשיבות המגבת מהסעיף הראשון).
• טלויזיה – סרטים טובים, DVD, וידיאו. כל דבר. רצוי משהו שלא דורש יותר מדי ריכוז, כי יש קטעים, במיוחד כשמנסים לשמור על דופק גבוה שהדבר היחיד שמסתכלים עליו זה המספרים בשעון (מהירות/דופק). אני ראיתי ברצף את כל העונות של סיינפלד שוב ושוב איזשהו חורף אחד (האמת, 3 פרקי סיינפלד כל בוקר זו דרך לא רעה להתחיל את היום – כמעט כמו לרכב בחוץ).
• מוזיקה – מוזיקה בשבילי זה הכרחי. קודם כל זה נותן לי התחלה רגועה ליום, חוץ מזה הטלויזיה אצלי תמיד בלי ווליום כדי לא להעיר את שאר בני הבית, ומעבר לזה זה קריטי באותם חלקים שבהם מפסיקים להסתכל על הטלויזיה ומסתכלים רק על המספרים בשעון.
• הכנה מנטלית – אימון טריינר או אליפטי זה אימון קשה. קשה מנטלית. וכדאי להתכונן לזה מראש.

איך אני מבין את מור

איך אני מבין את אמא של תומר

שכך כתבה, ללא אומר,

“אני מוכרת את המדון האהובות שלי”

כמה זה קשה לה וככה היה בשבילי,

 היתה רכיבה שונה השבת. מיוחדת.

הקור והגשם (וגם מה שאנחנו עוברים כרגע כקבוצה) גרמו לחלק מן האנשים להישאר בבית. היינו קבוצה קטנה. חבורה קטנה של שרוטים, עם הרוח, הגשם (שלקראת הסוף נהפך למבול), ותחושה של שותפות גורל מצד אחד, וגם התמודדות אישית של כל אחד מצד שני.

רכיבה על כביש רטוב היא שונה. המונח “לתפוס גלגל” מקבל משמעות שונה. פתאום אתה לא רוצה להיות קרוב כל כך לגלגל שלפניך (מסוכן יותר, שלא לדבר על כמויות הבוץ שחוטפים). יש הרבה דיבורים ושיחות, וגם הרבה רגעים של שתיקה והתכנסות של כל אחד לתוך עצמו.