בזינוק היינו חמישה מהקטגוריה והבנות. 13 דקות בדיוק הצלחתי להחזיק מעמד בקצב ואז הגיע המשבר הראשון, הפיזי. אזל לי הכוח ברגליים. הרגשתי כאילו המנוע מקרטע, הולך ודועך. “תאכל משהו” צעק לי כרמי שהבין מיד במה מדובר. ראיתי את הדבוקה הולכת ומתרחקת ממני…. “לא נורא” אמרתי לעצמי, “אני אסגור את זה… רק אוכל מהג’ל והכל יסתדר”. איזו אשליה…אי אפשר לסגור לבד….
המשבר המנטלי הרבה יותר קשה. אתה מוצא את עצמך רוכב לבד את רוב המסלול נאבק ברוח החזקה, עושה חשבון נפש תוך כדי התחרות. הרהורים על המשקל העודף, התזונה הלא מאוזנת, קצב העבודה המטורף, הגיל….הרגליים מרפות מעט ואפילו הרהורי פרישה מהתחרות…וכאילו להוסיף למחשבות האלו משיגים אותך בהקפה שלמה….מה עושים????
ממשיכים, לא מרפים, ומסיימים עם חיוך…והכי חשוב מחפשים מה כן היה טוב? מה עשיתי כמו שצריך?
- לא ויתרתי.
- 13 דקות טובות זה גם משהו לתחרות ראשונה. בבאה יהיו יותר.
- אני לא מפחד מרכיבה צפופה ומפניות חדות. אני אפילו עושה אותן כמו שצריך…
- סיימתי רביעי. (אני יודע שהיו רק חמישה…לא צריך להזכיר לי…)
- פרגנתי….
מור– היית גדולה. איזו רכיבה מדהימה. ראיתי על פניך את הריכוז הדריכות והמתח שלפני. אני יודע שאת חוששת מפלטון ומפניות. הכל התפוצץ על המסלול. היית חזקה מדויקת וסיימת ראשונה כמו גדולה. מגיע לך. חבל שאין עוד מספיק מתמודדות ברמתך, שיוכלו ליצור לך יותר עניין ויוציאו ממך עוד ועוד יכולת שיש בך.
אבי– אתה תותח אמיתי. שקט, חזק ומדויק. יושב מאחור ולא נותן לדבוקה לברוח. באותם מיקרים שאמרתי לך “סגור עליו” (כמו באימונים) הפעלת מעין “מבער אחורי סמוי” הגברת את הלחץ ברגליים החזקות שלך וצמצמת. היום סיימת שלישי.אולי היית מסיים שני אלמלא הפילו אותך. בתחרויות הבאות אתה עוד תפתיע. כל הכבוד לך!!!
לכרמי גיא ורון תודות. היה כיף לפגוש אתכם בכל סיבוב, מחייכים ןמעודדים.
לליאור שהקדים, עודד צילם והתחרה, לתומר וגונן, שאפו על הרוח הספורטיבית.
לבן עמי– כל הכבוד על הארגון הנפלא. בהזדמנות זו מזל טוב להולדת הנכדים התאומים, וגם לחנה אשתך על הרוח הספורטיבית.
ואם שכחתי מישהו… יקבל את התנצלותי.
הערות בונות כפי שאני התרשמתי (כרמי בטח ייתן בצורה מקצועית):
- הרכיבה שלנו בפלוטון דורשת שיפור.
- אנחנו לא יוזמים מספיק…בעיקר מגיבים לפעולות של אחרים.
- פניות פניות ושוב פניות.
- בנוסף לגלגלים רזרביים, כדאי גם להחזיק זוג אופניים עם נעליים מתאימות לפדלים. לאבי זה הציל את המרוץ.
להתראות
אודי