שתי נקודות למחשבה:
- מה לגבי רכב ליווי נוסף? אם התוכנית בעתיד לחזור על התרגיל הזה כדאי לחשוב על פתרון. זה לא פשוט, אבל יש ברירה?
- שאלה אותי רוחיק בסוף האימון האם עשתה בחוכמה כשחזרה בדרך היותר “קלה”, והתשובה שלי היא “בחוכמה גדולה”. לא מפני שלא יכולת לרכוב איתנו. יכולת ועוד איך, השאלה היא איפה נהנית יותר. כי המטרה שלנו היא קודם כל להנות. יש לי הפתעה בשבילך… אף אחד בקבוצה, אבל אף אחד, אינו רוכב חזק מאד. כשאנחנו ביחד יש לנו מין הרגשה טובה כזו שאנחנו טובים וחזקים ומשתפרים, איפה היינו לפני שנה שנתיים ואיפה אנחנו היום, ועוד כל מיני מחשבות כאלו. חסר לנו רק שיעברו אותנו רוכבים מקבוצת עילית כל שהיא, בלי טריפלים ובלי קסטות 12/27 בכדי להחזיר אותנו למימדינו הטבעיים. גם הם, יקירתי, רוכבים לא משהו… הם רק חושבים שהם כאלו. הם נוסעים לאירופה ושם הם מקבלים בראש. לכן, אנחנו רוכבים בשביל להנות. וההנאה היא קודם כל להרגיש שייך ורצוי ולרכוב בחברה שכייף לך, בלי כעסים ובלי מרירות גם אם אתה לא הכי טוב בעולם. לטובים בעולם יש קבוצות משלהם.
מה עוד היה? מסלול מהמם ביופיו מבחינת הנוף- למי שהצליח לנתק את מבטו מהכביש ולהסתכל סביב, פגשנו באופן חד פעמי את רועי –נקוה רועי שנזכה ליותר- לא מרגישים עליך שאתה מתאמן מעט, גונן שחזר והצטרף, ולא ויתר עד שהתכווץ, קרן שחוזרת לעצמה וייבלה לעצמה את הידיים מרוב לחיצה על הברקסים, גליה שתמיד שואפת להיות מקדימה ולא נרגעת, מיכל י. ושלומית, דן קלמן ורויטל שלא מוותרים, דורון שמלמד אותי כל פעם מחדש מהי משמעת עצמית (דיאטה דיאטה) ואבי שלעולם לא די לו.
תודה לכרמי: חברים, לא פשוט להעביר אימון כזה.
היה כיף, אני לומד המון מכל אחד ואחת מכם…..להתראות באימונים הבאים… ותזכרו העיקר ההנאה….
אודי
19/05/07
