כשהרוח באה מן הצד כל רוכב מעדיף לרכב בצד המרוחק לרוח כשרוכב אחר מסוכך עליו ונמצא בצד ממנו מגיעה הרוח.
אבל היות ואף אחד לא רוצה להיות הפרייר מתחיל מאבק על מיקום, מאבק שגוזל המון אנרגיה, כל שנייה מיותרת חשוף לרוח הינה בזבוז אנרגיה במיוחד במהירויות כל כך גבוהות של הפלוטון. 
לכן המטרה היא ליצור בריתות אפילו בין רוכבים מקבוצות שונות ולהתחלף בחשיפה נגד הרוח ולעשות אליפסה וכמה שיותר מהר יותר טוב. העיקר לא להפסיד מהירות ולהישאר מאחור.
רכיבה באשלון בולטת לעין: קבוצה של רוכבים מ- 2 ומעלה ברכיבה מדורגת לכיוון הכביש – מי שרוכב בצד של הרוח מתייצב מעט קדימה/אחורה יותר מזה שלצידו – תלוי בזוית של הרוח, כך שיהנה מהגנה מן הרוח. כך לכמה שניות ואח”כ מתחלפים וכך למעשה מבצעים אליפסה.
שנית, אם יהיו רוחות היום או לא, יכול להשפיע על זהות המנצח היום.
הסיום צפוי להיות בספרינט בין כל המאיצים למיניהם: קבנדיש, פטאקי, פרר ועוד. 
אך לא בהכרח, מי שידע לשמור כוח לאורך המסלול יהיה טרי יותר לקראת הגמר ובעל סיכוי גדול יותר לנצח אפילו מול ספרינטר בכיר אבל מותש.
חבל, חבל, חבל
בראקוביץ’ היה רוכב שמאוד הייתי רוצה שינצח כאן בתחרות.
הוא כישרון ענק, הוא צעיר והוא עוד ייעשה זאת.
המבט שלי על ספרינט הסיום של היום
להבדיל מהסיום אתמול ששם המנצח וסגנו (אוונס וקונטאדור) אינם ספרינטרים, היום הפיניש היה על טהרת הספרינטרים.
מבוא:
ישנם כמה סגנונות של ספרינט ושל ספרינטרים ששניהם מהם התמודדו על הנצחון בקטע: כשהמטרה להגיע לקו הסיום בשיא המהירות ולשם כך לבצע את הפריצה / רדיפה אל קו הסיום.
ראשית צריך לאמוד את המרחק שנותר (בד”כ יש שילוט קטן בצדדים כל 100 מ’ אבל בכל המהומה הזו אין זמן לרוכב להתעסק עם זה – הם עושים זאת במפורט ערב הקטע במלון ), קצב הרכיבה הנוכחי (ביחס למהירות המקסימלית שלך) והמהירות המקסימילית שהרוכב רוצה לעבור בה את הקו כדי להבטיח את ניצחונו.
כל ספרינטר והאיפיונים שלו אבל בגדול יש כאלה שיכולים להחזיק את המהירות המקסימלית שלהם יותר מאחרים לעומת כאלה שמחזיקים מהירות מקסימלית שלהם (נניח לרגע אותה מהירות מקסימלית) פחות זמן ביחס לסוג הקודם.
לפי ההגיון הזה, אלו שיכולים להחזיק יותר זמן יתנו את הכל רחוק יותר מקו הסיום כדי לסנן את אלה שיכולים להחזיק פחות זמן אבל, לא רחוק מדי!! כי כל אחד נחלש בסופו של דבר.
שנית, לתוך כל זה יש להוסיף עוד נקודה חשובה: זיהוי סוג הספרינטר היריב שלך אל קו הגמר לפני שלב הפריצה.
הפיניש של היום –
2 סיבובים / פיתולים + ישורת.
אל 2 הסיבובים יצאו מן הדבוקה כל מי שהתכוון לנצח.
מי שהוביל בתוך הסיבובים לא ראה את קו הסיום עדיין ולא את אלה שמרוחקים יחסית מאחוריו בגלל שדה ראייה מאוד מוגבל.
ברגע שנראה קו הסיום הספרינטר המוביל (ג’ילבר) כבר היה עמוק במהלך הפריצה שלו,
הוא מניח שבגלל שהוא יוכל להחזיק מהירות יותר מאלה שמסביבו, זה המהלך הנכון,
כמה מטרים מקו הסיום הוא כבר מחזיק מהירות מקסימלית מבחינתו יותר מדי זמן
אבל למרות הטעות (בדיעבד) הוא עדיין לפני יריביו המוכרים והוא בדרך לניצחון.
ואז מגיח ספרינטר (קאבנדיש) שהיה הרחק מאחור ושהחל את הפריצה שלו מאוחר יותר וכמה מטרים לקו הסיום הוא עדיין מגביר את הקצב,
ז’ילאבר פוגש בו אז בפעם הראשונה כיריב לפיניש אבל אין לו מענה וקבנדיש חוצה ראשון את קו הסיום (עד כדי כך שנראה ג’ילבר כאילו הוא עומד במקום).
המסקנה שלי :
ז’ילבר העריך לא נכון את המקסימום שלו ביחס למרחק מקו הגמר ונותר חשוף להפתעות כמה מטרים מקו הסיום כשהוא כבר לא יכול להגביר מהירות.
יכול להיות שזה לא היה עוזר לו בכל מקרה וקבנדיש היה מנצח,
אבל הוא מבחינתו צריך להיות במהירות המקסימלית בזמן הנכון מבחינתו.
לטעמי הדבוקה הייתה מאוד עצבנית בגלל החשש מאשלון שהתבדא בסופו של דבר והתוואי המאוד מורכב של המסלול ובגלל זה הנפילות הרבות בפרק זמן קצר יחסית.
מצ”ב תקציר היום:
uk.eurosport.yahoo.com/video/06072011/58…otic-stage-five.html
מצ”ב ספרינט סיום:
uk.eurosport.yahoo.com/video/06072011/58…-won-stage-five.htm
