אבי מוביל, בקלילות ובנחישות בעודו מזמזם את הפלייליסט של 103 בשבת, כשהלהיט היום הוא “אנו כיתת סיירים” רלי מחזירה בשירי מולדת (זוכרים שפעם קראו למדינה מולדת)
ואני… משתדלת לנשום כי בקלילות של אבי ואילן, אני עם דופק מרקיע שחקים
אבל לא מרגישה את הקושי רק את השמחה
והכיף של רכיבה בשטח.
הגרנד פינלה הוא טיפוס לתל קנה הידוע בשם הר הזבל, טיפוסון קצר וחביב
צילום למזכרת וגלישה למטה עם אמבטיה חביבה בסוף
כן הצלחתי להפנים את השפה השטיחונית אבל…
והאבל הוא גדול – אפשר להחליף את אופני הכביש בשטח אבל כנראה שקשה להוציא את מניירות הכביש מהרוכבים.
איזה פלוטון מסודר, גלגל אל גלגל (עד השניה שנתקעתי בחול… ואחרי כל הפלוטון נאלץ לרדת מהאופניים – סליחה!) כולל סימונים מדוייקים – לתפארת ה x-team.
החיוך ותחושת ההנאה לא עברו עד עכשיו
אז למה אני כותבת?
כי כל הזמן מדברים במקומותינו על הקבוצה ועל הקטע החברתי והחוויתי
והנה זה כאן וזה אפשרי
רכיבת השטח מעבר לקטע החוויתי והבונוס לנשמה
מאד מחזקת, מפעילה פלג גוף עליון, מאפשרת גיוון במסלולים הקבועים של הפארק, מחייבת לשלוט באופניים וללמוד טכניקה שעוזרת אח”כ בכביש – בקיצור אני מהמכורים!
ראיתם את החיוך שלנו בתמונות?
מבטיחה לכם שאם תבואו שבוע הבא תצאו באותה תחושה
גם מבטיחה חגיגית שאם אתם באים עד לגני עם – פותחת את בית הקפה מתחת לפקאן
