בהקפות הראשונות (מתוך 9 וחצי), היו הרבה ניסיונות בריחה. הצלחתי להכנס ולעבוד עם חלק מהם, חלק סגרתי בעצמי, וחלק נתתי לאחרים לסגור (הרי אי אפשר לקפוץ כל פעם מישהו עומד על הפדלים). אבל אף אחד הצליחו לברוח. בהקפה הרביעי, ראיתי שאנשים מתעייפים, ואמרתי שזה הצ’אנס שלי. בעלייה, הייתי סגור מאחור (ואולי הייתי קצת עייף גם), אז חיקיתי להקפה החמישי. בעלייה, ירדתי קצת מאחור, עמדתי על הפדלים, וננתי פול גז. מייד פתחתי פער רציני. עכשיו מתחיל העבודה הקשה… הורדתי את הראש, ידיים בדרופס, דופק 185, והתחלתי לתחון. נשארתי לבד שתי הקפות, אבל בסוף זה היה גדול עלי, ועבדו יפה ביחד בפלוטון.
הקצב ירד, וירדתי אחורה כדי לאגר כוח לסיום. אחרי שתי הקפות יחסית איתיות (שזה עזר הרבה), עליתי קדימה לקראת הסיום. יצאתי יפה, רק שניסיתי לעבור את הראשון בצד הצר, והוא סגר אותי. למזלי, הוא היה במקצה 40+, ולקחתי מקום ראשון בקבוצת גיל.
והכי חשוב… לא נשארתי נקניק 🙂
