סנדי שלנו בדרך למרתון הרביעי בברלין

כשמאיר ביקש ממני לכתוב על “הדרך שלי למרתון” חשבתי לעצמי, היום הרבה אנשים עושים מרתונים…..מה מיוחד בי ובדרך שלי? כדי להסביר אני מרגישה שאני צריכה לחשוף את עצמי אליכם הקוראים ולחשוב איך הגעתי ליום שבו אני מתכוננת למרתון הרביעי שלי ב 4 שנים האחרונות.

דבר ראשון , בשבוע שעבר חגגתי יום הולדת 61, ממש לא יאומן (לי לפחות). בספורט הסיבולת אני מתעסקת רק ב 10 שנים האחרונות. אני שחיתי כל חיי, אבל לא מעבר לזה. אז איך נכנסתי לריצה ואופניים? בזכות ביתי שסיימה שתי תחרויות איש ברזל. ראיתי את האהבה שלה לטריאתלונים וחשבתי שאולי גם אני יכולה לעשות את זה. בקיצור, התחלתי, התאהבתי והצטרפתי לx team כדי להשתפר ברכיבה.

ב 2012 אחרי שכבר רצתי כמה חצאי מרתונים, רציתי “פעם בחיים” לרוץ מרתון. באותו שנה היינו בשבתון בוושינגטון ורצתי ב Marine Corp Marathon. את האימונים עשיתי מתוכנית אימונים באינטרנט והסתדרתי. מכל דבר לומדים. למדתי כמה חשוב התכנון, התזונה ותמיכת המשפחה!

פסק זמן בסיפור. לפני מספר שנים רצתי חצי מרתון עם ביתי, ענת ,שהיתה אז בהריון. בסוף המרוץ באה אלינו כתבת מעיתון מקומי ושאלה אותה מה הדבר הכי חשוב שהיא למדה מאמא שלה (קשור לספורט). היא לא היססה ואמרה: רגל ימין ואז רגל שמאל רגל ימין ורגל שמאל!! נשמע פשוט, אבל מוטו מאוד יעיל גם ברכיבה וגם בריצה.

את המרתון השני השארתי לגורל. נרשמתי להגרלה של מרתון ניו יורק ולא האמנתי שאתקבל, פחות מ10% מהנרשמים להגרלה מתקבלים. אני, כמובן, התקבלתי ושוב התחלתי להתאמן. הפעם בצורה יותר מסודרת, עם תוכנית אימונים מאוד מדוייקת יחד עם הדרכה צמודה לגבי תזונה (תודה לשון) . היה נפלא, לא התאמנתי למטרת מהירות, אבל השתפרתי בכמעט 30 דקות! חוויה מדהימה לרוץ ברחובות ניו יורק עם אלפי צופים מעודדים.

אז מספיק, לא? אבל אז צץ הרעיון של מרתון פריז, יש שיר: “I love Paris in the Springtime” וככה זה היה. הפעם למדתי שכיף להתאמן בחורף של ישראל. ימי הגשם המועטים ממש לא הפריעו. הכיף להיות עם עוד חבר הקבוצה (מנחם) הוסיף לחוויה.

ואיך הגעתי להכנות עכשיו למרתון הרביעי שלי בברלין ב25 לספטמבר הקרוב? שמעתי שזה מרתון מדהים, שטוח לגמרי, ואף פעם לא הייתי בברלין אז החלטתי שוב לנסות את מזלי בהגרלה למקום במרתון. אף פעם לא זכיתי בלוטו אבל כנראה יש לי מזל עם הגרלות למרתונים ושוב התקבלתי! התחלתי את האימונים 19 שבועות לפני המרתון עם סה”כ 33 ק”מ בשבוע עם הוספה של כ10% בנפח כל שבוע (כל 3 שבועות, שבוע קל). היום אני 7 שבועות לפני ואגיע ל70ק”מ בשבוע. הקושי הגדול, התמודדות עם חודשי הקיץ והחום ולחות. לזה אין ממש פתרון, רק מדמיינת את ברלין בסוף ספטמבר קריר ונעים.

את האימונים אני עושה לבד, אני לא חלק מקבוצת ריצה כי אין לי זמן לעוד קבוצה. זה גורם לי להעריך את x team עוד יותר. העזרה בכל מיני מצבים , העידוד, החברה……אין לי מילים. כאשר אני רצה בפארק ורואה אותכם רוכבים זה עושה לי טוב על הלב שעוד מעט כשאסיים עוד מרתון, אני חוזרת אליכם!

אז מה מיוחד בי ובדרך שלי? נראה לי שאין באמת משהו מיוחד בי, לכל אחד מרתוניסט יש את הסיפור והדרך המיוחדת שלו

הסיכום יבוא כשהמרתון אחרי