כתבות
זן במינוס שתים עשרה מעלות
זן במינוס שתים עשרה מעלות – חויות מריצה בשלג
אז עזבתי את ניו יורק
ועכשיו אני בקונטיקט – קפואה
נטחנת כל היום בישיבות הנהלה (כל הרעיון ב-offsite הוא לקחת כמה אנשים, לכלוא אותם ביחד בבית אחד, ולתת להם לעבוד עד צאת נשמתם, ללא הפסקה)ידעתי שבשביל לשרוד את היום הזה, אני צריכה לצבור הרבה אנרגיות,
וזו הסיבה שהחלטתי לא לתת לשום דבר לעמוד ביני לבין ריצה טובה ומשחררת.מינוס 12 מעלות, ואני בחוץ, למה שהפכה להיות אחת הריצות המדהימות בחיי…
קר בחוץ, חם בלב – ריצה באיסט ריבר
קר בחוץ, חם בלב – ריצה באיסט ריבר
ש כל מיני סוגים של ריצות: ריצות ארוכות, וריצות החלפה, אימוני אינטרוולים, ומשחקי פארטלק, אבל הריצות החביבות עלי ביותר הן אלה שלא מופיעות באף ספר, ובאף תכנית אימונים: ריצות נשמה.
ריצות שלא מסתכלים על דופק, ולא מסתכלים על מהירות, הרגליים עושות את שלהן, על מצב אוטומט, והראש מתרוקן, הלחצים מתפוגגים להם, והנשמה מתרחבת ומתנקה. חוויה זנית.
נסיעות עסקים בשבילי הן תמיד קשות במיוחד. הצירוף של הגעגועים לבני ולילדים, ולשגרה האהובה שלי, ביחד עם הצורך להיות בריכוז מקסימלי ואפילו קצת על המשמר לאורך כל היום וגם בערב (עם היין והבירה מתי שההחלטות האמיתיות מתקבלות), קשה לי במיוחד.
והיום בבוקר, הרגשתי שעם כל הקור (מינוס שמונה מעלות), הראש דורש את שלו. התלבשתי היטב ויצאתי לריצה באיסט ריבר. ריצה בחו”ל בשבילי היא תמיד חוויה מיוחדת. לא סתם ריצת נשמה, ריצה תיירותית. וכמו תיירת אמיתית (או כמו אמא ששולחת הביתה בכל ערב מכתבים מלווים בתמונות לילדים) צילמתי לאורך הריצה, והנה מה שיצא.
תמונות ורשמים מפסטיבל E1
אחרי שבועות של הכנות, אי ודאות, ספקות, שאלות, וקדימונים רבים מצד המפיק/הבמאי, עלה לאוויר בסוף שבוע שעבר, ולמשך שלושה ימים בלבד, פסטיבל 1E.
השטיח האדום נפרס, כולם היו שם, הבזקי צלמי הפאפארצ’י, צרחות המעריצים והמעריצות, הסקרנים הרבים, וכמובן המוני חברי קיבוץ גבולות…. כוווווווווווולם היו שם, גם הזבובים.
חצי מרתון בית שאן – המדריך לרוכבי כביש
הקדמה
קטונתי מלתת טיפים לחצי מרתון. יש רצים רבים ומנוסים ממני למרחקים האלו (עד היום רצתי בסה”כ 5 חצאי מרתון – אחד מהם כחלק מהחצי איש ברזל). ולכן גם לא ידעתי מה אני יכולה לכתוב ולהוסיף כשהתבקשתי לתת טיפים.
בסופו של דבר החלטתי לתקוף את זה מכיוון שונה: מהכיוון שלנו כרוכבי כביש, עם הדרפטינג, ועם תחומי הדופק שאנחנו רגילים אליהם (תגידו לרץ E1 או E2 והוא לא יבין על מה אתם מדברים ;-)). אז הנה מה שיצא…
חצי מרתון בית שאן – המדריך לרוכבי כביש
הקדמה
קטונתי מלתת טיפים לחצי מרתון. יש רצים רבים ומנוסים ממני למרחקים האלו (עד היום רצתי בסה”כ 5 חצאי מרתון – אחד מהם כחלק מהחצי איש ברזל). ולכן גם לא ידעתי מה אני יכולה לכתוב ולהוסיף כשהתבקשתי לתת טיפים.
בסופו של דבר החלטתי לתקוף את זה מכיוון שונה: מהכיוון שלנו כרוכבי כביש, עם הדרפטינג, ועם תחומי הדופק שאנחנו רגילים אליהם (תגידו לרץ E1 או E2 והוא לא יבין על מה אתם מדברים ;-)). אז הנה מה שיצא…
האופניים ככלי רכב (או: חוויות מהכביש)
אז מה עשיתי בפגרה הארוכה כאורך הגלות הזאת? בעיקר התפגרתי… למזלי, יש לי פריבילגיה שלא לכולם יש, וזו העובדה שהאופניים (אותם אופניים) משמשים אותי ביומיום ככלי רכב (אין כמו אופניים בת”א), ולכן כמעט ואי אפשר להימנע מהמפגש היומי בינינו. ומזל שכך, אחרת אני לא יודעת איך הייתי עוברת את הפגרה…
טריאתלון אילת – טיפים ותיאור מסלול
הכנות ושטח החלפה
שטח ההחלפה באילת הוא ענק!!! ענק ומבלבל. בכל זאת 1500 מתחרים זה לא צחוק…
לכן חשוב, ובמיוחד באילת, ללמוד טוב טוב את שטח ההחלפה.
אמנות הסבל
נגד שעון זו אחת המיומנויות החשובות ביותר אצל כל רוכב אופניים המעוניין לשפר את יכולתו האישית אל מול המתחרה היחיד ששום גורם לא משפיע עליו, זמן. זמן הוא אחד האלמנטים המשמשים אותנו כרוכבים תחרותיים וחובבנים על מנת למצוא אינדיקציה טובה למצב התקדמותנו. היכולת לקזז עוד דקה, שנייה, או מאייה ספורה, היא המטרה הנסתרת של כל רוכב באשר הוא
אמנות הסבל
נגד שעון זו אחת המיומנויות החשובות ביותר אצל כל רוכב אופניים המעוניין לשפר
טריאתלון אילת – טיפים ותיאור מסלול
הכנות ושטח החלפה
שטח ההחלפה באילת הוא ענק!!! ענק ומבלבל. בכל זאת 1500 מתחרים זה לא צחוק…
לקראת הפגרה
בכל פעם שאנו נפגשים
אני מרגיש צורך לומר מספר דברים מרגשים,
לפעמים אני פותח ב-מה היה לנו השנה
לפעמים במה היה לנו בעונה האחרונה,דואתלון רמת השרון – טיפים ותיאור מסלול
תיאור קצר של דואתלון רמת השרון לפי התוואי החדש, כולל טיפים והנחיות כלליות..
