חדשות ומאמרים

תיאור קצר של דואתלון רמת השרון לפי התוואי החדש, כולל טיפים והנחיות כלליות..

מי שעושה ספרינט – שימו לב לנקודות הצילום 

להלן שיחה שהתנהלה ביום שלישי, בין שני רוכבים במהלך רכיבת שחרור בין קסטינה למסמיה.
כ’ (השם המלא שמור במערכת): נו נרשמת כבר לתחרות?
ל’ (גם השם שלו שמור): מממ…
כ’: תירשם
ל’: אני לא בטוח, בשביל מה?

טוב… אז אחרי שסגרתי 20 תחרויות בדיוק!!! לעונה זו אני יכולה ל… רגע… לא יכולה לנוח כי יש וולו צ’אלנג’… טוב, אבל לפחות אני יכולה לחזור לרכוב נפחים בשטח על האנטם האהובים שלי.

אני אתחיל מהסוף .
אני יכול להאשים רק את עצמי בזה שאיבדתי את הפלוטון,בחוסר נחישות וחוזק מנטאלי.
אני כל הזמן אומר שצריך למות על האופנים ולא לתת לפלוטון לברוח ושזה הגיע לרגע האמת אז נכשלתי .

קודם כל אנחת רווחה  שחברי הקבוצה שהשתתפו (למיטב ידיעתי, לגבי רוכבים מקבוצות אחרות אין לי מידע) סיימו את המירוץ על האפניים וללא נפילות מיותרות מהם חששנו אחרי הלילה הגשום…רק שתדעו, כרגע יורד מבול בבית גוברין וכנראה תפסנו חלון מזג אוויר פשוט מושלם (למרות שהייתי מוותר על הרוח שהתפתחה בהקפה השלישית…).
היתה חוויה לראות את כמות הרוכבים שהגיעו לתחרות ההזדמנות האחרונה לעונה זו.

טיפים לריצה בגשם

ריצה בגשם, כשיודעים איך לעשות את זה, יכולה להיות כיף גדול.

אין כמו האויר הצלול והנקי, הריח של האדמה אחרי הגשם, הטיפות הקטנות שמצננות את הגוף. תחושה של התמזגות מוחלטת עם הטבע.

שלא לדבר על זה שיש ימים שבהם לרכוב על אופניים בגשם זה לא האופציה הכי חכמה, לרכוב על טריינר זו לא אופציה נעימה, ולעומת זאת, לצאת החוצה לרוץ – זו חוויה קסומה: הכל בחוץ שקט, ריק ונקי. אתם והגשם.

לעומת זאת, ריצה בגשם יכולה גם להיות סיוט אמיתי אם לא נערכים לכך נכון: קר, רטוב, כבד…

אז מה הסוד לריצה מוצלחת? הסוד הוא בבגדים (כמו שכל אישה יודעת כבר מזמן – סתאאאאאאאאאם)

ביום שלישי, למי שלא היה ולא יודע, כרמי החליט להחדיר בקבוצתנו את אחד המרכיבים החשובים ביותר לרוכב אופניים תחרותי. מנסיוני האישי, דראפטינג הוא אחד הדברים שיכולים לשנות מהלך תחרות או טור שלם. היכולת לחזור חזרה לדבוקה ללא איבוד זמן או אנרגיה במלחמה נגד הרוח, שברוב המקרים תנצח אותך, היא יכולת נהדרת וקריטית להמשך התחרות ואף לסיומה

רכיבת אופניים דומה למסע. לפעמים זה מרגש ואפילו מפחיד. לפעמים זה מרגיע וממלא מצברים. בדרך כלל יוצאים עם סיפוק אדיר וחיוך על הפרצוף. ממש כמו… ניהול בחברת סטארט אפ.

כחברת הנהלה אני נדרשת לכתוב בבלוג החברה קצת על מה שקרה בחברה, ועל ההתמודדויות היומיומיות. פה ושם אני חוטאת ומשלבת גם קצת אופניים.

הנה מה שיצא…

כללי

אני חושבת שדואתלון זו אחלה תחרות, בעיקר לרוכבי אופנים כמונו, מכיוון שאין את אלמנט השחיה. מצד שני צריך לקחת בחשבון שפיזית המאמץ כאן הוא קשה יותר מאשר בטריאתלון רגיל.

כל מה שנכתב כאן נכתב עבור חברי הקבוצה, כלומר ההנחה היא שאנחנו מגיעים מרקע משותף, עם בסיס אירובי חזק, נסיון ברכיבה, ומעט ריצות.

אין כמו החיבוק החם של X-TEAM

השבוע יצא לי להתכתב עם מישהי שמסיבותיה שלה כבר לא בקבוצה. שאלתי והיא סיפרה מה קורה איתה, ומה היא עושה. ואז סיימה במשפט: אבל אין כמו החיבוק החם של XTEAM  .

ולמה אני משתפת אתכם בזה?

כי חשבתי על זה היום בבוקר כשחזרתי מהרכיבה.

מה לספר בעל פה ומה על הכתב להעלות

אין, אין על הקבוצה הזאת,

השבוע עוד לא ממש התחיל

והיריעה כבר קצרה מלהכיל,