חדשות ומאמרים

לנוכח הספירה החסרה של מספר העליות שביצעתי בראש ציפור אתמול
החלטתי שלא להעמיד את הגוף שלי שנמצא עדיין ב zone חופש
באתגר של טיפוסים מיותרים ולנוכח הצורך הדחוף של האמא
החתומה מטה, לבקר את החיילת שנשארה שבת בבאר שבע
הוחלט על מסלול דרומי בשיפולי שפלת יהודה.
פעם הקודמת כשרצינו לרכוב ביער חרובית זה נגמר בדחיקת האופנים
וכמה טונות של בוץ לאורך מספר קילומטרים… רכיבה לא היתה שם.
כך שהיום היה בהחלט למה לצפות.

טוב לא מדובר במירוץ שמומלץ להירשם אליו… אלא בספר (המרוץ של פלאנגן, טום מקנב הוצאת ידיעות אחרונות) שהתגלגל לי לידיים בטעות במסגרת של אחד המבצעים של 4 במאה ונבלע בנשימה אחת תוך יומיים ומדובר ב 550 עמודים של תענוג צרוף.
הספר מתאר את סיפורו של מירוץ אמיתי שנערך בשנת 1928 וחצה את אמריקה מלוס אנגלס לניו יורק. 
על הסיפור האמיתי הסופר הוסיף את הסיפורים לכאורה של הרצים שרצו 3,000 מייל, כ 5,500 ק”מ כשהם חוצים כל יום כ 80 ק”מ של מדבר, הרים, שלג, ערבות בטרנס אמריקה. קצת מזכיר את מירוצי האופנים כדוגמת הטור אבל נמשך 3 חודשים.

לרגל האולימיפאדה המתקרבת להלן ריכוז הטיפים שלי ללונדון
לונדון היא עיר הבית, אני מגיעה בתדירות של לפחות פעם בשנה ומרגישה כבר סוג של “מקומית”.
בענייני רכיבות אף פעם לא הצלחתי לקמבן רכיבה והאמת שלנוכח העובדה ששבילי האופניים באופן מפתיע למדי משולבים עם המסלול של האוטובוסים… כן, כן…
המקומיים מדוושים כאילו אין מחר, לא תמיד אפילו עם קסדות, ולא בהכרח מדובר על רוכבי כביש אלא סתם כאלה שרוכבים לעבודה על אופני עיר עם סלסלה ותוקעים אחריהם שיירת אוטובוסים.

מדור חדש, ביוזמתה של איילת, לאסוף, לקבץ ולתעד את כל אותם טיפים מצויינים, שעוברים “בתורה שבעל פה” מאחד לשני, ויכולים לסייע מאוד. 

טיפים לטיפול בשפשופי אספלט (איילת):

כבר כתבתי כאן שבוע שעבר בהרחבה על המחוננות שלי בענייני סלטות על אופניים
בעודי מלהגת ביום הראשון בשנינות על אולימפיאדות ואליפויות ההתרסקות האומנותית
לא לקחתי בחשבון שהפציעה היא אמיתית ושאת הקטסטרופה אני אגלה רק ביום השני…
במהלך השבוע האחרון למדתי מהתורה שבעל פה מחברים הרבה מאד טיפים מצויינים איך לטפל במקרה שלי בכוויות דרגה שניה, שהתפשטו להן על חלקים נרחבים מהרגל שלי + 2 מרפקים.

רק בקצרה, אקדים ואומר שטריאתלון ת”א בשנה שעברה היה עבורי סיוט. נרשמתי אליו בהתלהבות של מתחילים אחרי טריאתלון הנשים, שהיה הספרינט הראשון שלי, והיה נהדר.

טריאתלון ת”א, לעומת זאת, היה מפח נפש גדול – היה קשה, כוחני, צפוף, ובאופניים ובריצה רציתי בעיקר למות. דיוושתי את כל המסלול לבד, למרות שכבר הייתי עם הקבוצה שלושה – ארבעה חודשים, פחדתי להצטרף לדרפטינג, ועוד לא יכולתי להחזיק לבד 26 ק”מ במהירות ראויה 

השנה התחרות הייתה תיקון ראוי 

אח… האושר נשפך מהמקלדת ואפילו הקריזות מהעבודה לא הורידו לי את החיוך
אז החפירה הנוכחית, גם אם לא תזכה ברייטינג גבוה
נכתבת כדי לתעד את הכייף ולשכנע לא רק את המשוכנעים
שפעם בשבוע שטח (לפחות) עושה טוב לרכיבה ובוודאי טוב לנשמה.
אז היום תרגלנו את שחרור הברקסים בראש, נעילת ברקס אחורי תוך כדי סיבוב או בעברית אימון חראקות

חסות חדשה לקבוצה – CTC

חברת CTC   מתחייבת לשרות מעולה, למחירים הוגנים ולמוצר ששמו הולך לפניו.

בנוסףCTC תיתן לנו:

1. אפשרות לשבעה זוגות אופניים בהשכרה חודשית – התשלום 50% ממחיר מחירון לצרכן, אשר יחולק ל-24 תשלומים שווים ללא ריבית והחלפת האופניים לדגם חדש לאחר שנתיים.