חדשות ומאמרים

היום ה- 13 של הטור – 152.5 ק”מ של “הרים גבוהים” הכולל בתוכו פיסגה אחת (אורך 16.4 ק”מ , שיפוע ממוצע 7.1% , שיפוע מקסימלי > 9% ) כאשר הפיניש נמצא בשיפולי הפיסגה במדרון של כ- 30 ק”מ + 10 ק”מ מישורי לסיום.

אקדים ואציין כי למעט פרישתו שהייתה צפויה, מהתחרות של קלודן (ראדיושאק, בעיות גב ונפילה חזקה אתמול) ופרישתם של לארס בום (ראבובאנק) ו- אצ’ייב (קאטושה), היום עבר ללא ארועים מיוחדים כלל וללא שינוי בזמנים בכל מה שנוגע למדורגים במקומות הראשונים.

לפני שאתייחס לאירוע המעניין של היום, עלינו לעשות תחילה היכרות עם מקסיקני אחד ושק קמח אחד. 

היום ה- 12 של הטור – 211 ק”מ של “הרים גבוהים” הכולל בתוכו 3 פסגות כאשר הפיניש נמצא בפיגת ההר השלישי והוא במוקד תשומת הלב של המסלול היום.

כאשר קבוצת לאופרד טרק ובמיוחד האחים שלק משכה את עיקר תשומת הלב בדבוקה היום.

שלושת הפסגות של היום –

פיסגה 1 :
עלייה שאורכה 9.5 ק”מ, 7.5% שיפוע ממוצע, 9% שיפוע מקסימלי.
פיסגה 2 :
עלייה שאורכה 17 ק”מ, שיפוע ממוצע 7.3%, שיפוע מקסימלי > 9% .
פיסגה 3 (והפיניש) :
עלייה שאורכה 13.2 ק”מ, שיפוע ממוצע 7.4% , שיפוע מקסימלי > 9%.

היום ה- 11 של הטור – 167.5 ק”מ של “גבשושיות” לאורך רוב הקטע ,לא משהו משמעותי או רציני אבל מעט מאוד מישור וזה לכשעצמו לא נעים במיוחד. 
הפיניש נמצא בקטע המישורי המשמעותי היחידי והוא מוקד תשומת הלב של היום. 
פירוש הדבר: פיניש מתאים לספרינטרים, האחרון לשלושה ימים הקרובים. כאשר עד לסוף הטור נותרו מלבדו 2 קטעי ספרינט פיניש בלבד.

מעט על הדבוקה (בצרפתית: “פלוטון” )
“שווה” לרכב בתוך הדבוקה. 
רכיבה בתוך הדבוקה עשוייה לחסוך בערך עד כ- 20% אנרגיה מן הרכיבה באותו יום ללא הדבוקה. בתחרות שנמשכת שלושה שבועות יום אחרי יום רכיבה בתוך הדבוקה הופכת לצורך קיומי אחרת אין סיכוי להחזיק מעמד לאורך זמן לא מבחינת צריכת האנרגיה ולא מבחינת קצב הרכיבה ביחס לרוכבים בתוך הדבוקה.

היום העשירי של הטור – 158 ק”מ של גבעות מתגלגלות כאשר נק’ המפתח היא כ- 15 ק”מ לסיום עלייה עם שיפוע ממוצע של 4% (להשוואה: נס הרים ממוצע של 7% לאורך כ- 5.5 ק”מ) לאורך 1.5 ק”מ לפני הישורת ב- 2 ק”מ האחרונים של המסלול לקראת הפיניש.

כרונולוגיה:
אם עד אז ללא אירועים מענינים, בעלייה זו נוצרת קבוצת בריחה של 4 רוכבים בראשות לובשי החולצותהירוקה (ז’ילבר, אומגה פארמה) והצהובה (ווקלאיר, אירוע חסר תקדים בשנים האחרונות של לובש חולצה צהובה), 

מכתיבה קצב מסחרר ונפרדת מהדבוקה, על הדרך היא חולפת על פני קבוצת הבריחה הוותיקה יותר של היום, עד כ- 2 ק”מ לסיום אז הדבוקה מצליחה להחזירם. 
בהתארגנות לספרינט פיניש, סיבוב אחרון לפני ישורת של כ- 100 מ’ – רק גרייפל (אומגה פארמה)נגד קאבנדיש (HTC) ראש בראש 
גרייפל אחרי הסיבוב מתיישר על נתיב ההאצה ממריא ומנצח לראשונה בטור דה פראנס, נצחון מתוק במיוחד.

היום התשיעי של הטור – 208 ק”מ של “הרים בינוניים” שבר את שיאי ההתעניינות במצבם הבריאותי של הרוכבים במקום בתחרות עצמה. 

שני אירועים מרכזיים העכירו את האווירה:

הראשון, התרסקות המונית בשלב שעוד נותרו למעלה מ- 100 ק”מ לסיום, הסיט את תשומת הלב מאופי המסלול ומיכולתם של המועמדים לנצחון.

בעקבות זאת 3 רוכבים מן הדבוקה (קאנצ’לארה, ז’ילבר והושווד) יזמו רכיבת האטה בקרב הדבוקה כאות מחאה (כל הדבוקה רוכבת בקצב איטי/מנהלתי בכוונה)

קצת חוויות – איציק ואני, מאותגרי הניקוד המצובר של האיגוד, איציק מחמת מעמדו הרם באיגוד, ואני סתם מתוך הרגל בשנים האחרונות – באנו למרוץ התפוח:
מירוץ טור ראשון בארץ, בן 4 קטעים:
א. קריטריום באגמון החולה (10 ק”מ להקפה) – 6 הקפות סה”כ ביום חמישי אחה”צ
ב. נג”ש של הקפה אחת ביום שישי בבוקר
ג. הקפה של קיבוצי אצבע הגליל ביום שישי אחה”צ 14 ק”מ להקפה, איציק 5 ואני 4
ד. מסלול הרים תלול יותר מנס הרים על גבול הצפון ביום שבת בבוקר.
שנינו מתמקמים בבית הילל עוד ביום חמישי בצהריים, התחרות מאד עצבנית, איציק עם כל הגברברים מגיל 19 עד 59, ואני בפלטון של “נשים וישישים”: כל הבנות מגיל 19 עד 90. היו עוד שלושה “ישישים” שכולם מקיבוצי האיזור, וההקפה של אגמון החולה היא “גבעת המופעים” שלהם.
פלטון של בנות – זה תענוג: סימונים כל הזמן, מאיטות לפני כל פניה, שומרות אחת על השניה. השלמנו את כל מכסת ההקפות, ואז מחמת הבטיחות בפנייה האחרונה, יצאתי ראשון נגד רוח של כ 20 קשר. זה בוודאי לא בשבילי!
כל הפלטון, אשתו, חברים שלו וסתם ארחי פרחי ישבו עלי עד שיצאה נשמתי (כבר בשליש הדרך…) וסיימו כולם לפני.
התחלתי את הטור במינוס של 0.7 שניות !

אלברטו קונטאדור (בן 28 יליד ספרד, קבוצת סאקסו בנק)

מנצח הטור בשנתיים האחרונות ברציפות ובסכ”ה זכה כבר 3 פעמים.
הפייבוריט לזכייה גם השנה.
יתרונות (ערב פתיחת הטור)
הכי טוב בעליות אלא אם השלקיז ביום הכי טוב שלהם 
הכי טוב בנג”ש, אלא אם אוונס ביום הכי טוב שלו
יש לו את הקאדנס הכי גבוה בעליות, 
טאקטיקן שני רק לאוונס,
בלתי צפוי מראש
מרתיע – הרוכב הכי התקפי מבין המתמודדים.

היום 189 ק”מ של “הרים בינוניים”.

בגלל התוואי לאורכו עובר הטור, יכולת טובה בהרים חיונית כדי להתמודד על מקומות ראשונים בסוף הטור.
פשוט כי הכי הרבה זמן ניתן להרוויח ביחס לרווח קצר יחסית בין רוכבים. 
כשיש הרבה הרים זה מצטבר וזה משמעותי .

ומהי תחרות? התמודדות על יצירת רווחים בינך ליריב. רווחים שמשמעותן אבדן/רווח זמן..

היום – 218 ק”מ – השטוח ביותר בטור לכן המהירות הממצועת של הדבוקה צפוייה להיות הגבוהה ביותר. 
הדבוקה שגם כך מתנהלת בעצבנות רבה בימים האחרונים ומפילה חללים צפוייה להיות היום עצבנית במיוחד.

הפיניש של היום הכי קלאסי שיש לספרינטרים – מהיר ועצבני!!

כמה מילים על ספרינטרים – 
כל אחד יכול לבצע “ספרינט” אך מתחת ל- 60 קמ”ש זה לא נחשב בכלל ברמה המקצוענית הגבוהה, והמינימלית כדי להיקרא ספרינטר.
מכאן ההגדרה המאוד פשוטה: בעל המהירות האישית המקסימלית הגבוהה ביותר בדבוקה – במישור !!!
ספרינטרים יכולים לחצות את קו הגמר במהירות של 70 קמ”ש ומעבר לכך…..

היום 226.5 ק”מ של גבעות מתגלגלות. 
מוקד תשומת הלב יהיה הפעם כ- 1.5 ק”מ לסיום הכולל עלייה של 500 מ’ ואח”כ מישורי לקו הסיום.

זה הזדמנות להכיר את ה- [b]”חובטים” [/b]-

אלה רוכבים עם יכולת של מהירות מתפרצת.
הנשק: אינטרוואלים. 
עוקצים ספרינטרים (למשל אם זה סמוך לקו הגמר – כמו שכמעט היה אתמול מול קאבנדיש), 
קטלני בעליות קצרות אך תלולות יחסית – למשל העלייה של זכרייה כשבאים מכיוון צומת זכריה. 
יכולים להחזיק (אך לפרק זמן קצר בלבד) אפילו עם “מטפסים טהורים” (אותם נפגוש כשיתחילו העליות הרציניות).

שני מוקדי התענינות עיקריים היום:

ראשית, המסלול היום של 165 ק”מ מישורי אבל כ- 70 ק”מ אחרונים של המסלול הם לאורך החוף (חוף בריטני) ובמהירות הממוצעת של הפלוטון כ- 40-50 קמ”ש (והרבה מעבר לזה ככל שמתקרבים לפיניש) , כאשר צפויים רוחות מכיוון הים שבכוחן לפצל את הפלוטון לקבוצות קטנות זה מזמין צרות לרוכבים ועניין לצופים.

רכיבה כנגד רוחות מן הצד (“אשלון” , במקרה הזה מכיוון הים) הינה מיומנות רכיבה מקצועית שרוכבים רבים לא אוהבים ולא מתרגלים ואת אילו ניתן יהיה לזהות מבין הסובלים היום.

יום המסלול מוגדר- LUMPY – גבשושי , בעברית. 
וזה יכול להיות מעניין.

הטור התחיל ולא התייחסנו בכלל למתמודדים על הנצחון, מדוע?

הטור אומנם התחיל אך עיקר הפעילות עד עתה היא של הספרינטרים שמתמודדים על הנצחונות בקטעים הבודדים ולא של “המפורסמים” המתמודדים על המקום הראשון והנצחון הכללי (קונטאדור, האחים שלק, אוונס, ויגינס ובאסו).

תמיד יש משהו במקום הראשון.
כשאומרים מקום ראשון = החולצה הצהובה.