eurosport.yahoo.com/video/04072011/58/mi…r-wins-4th-july.html

ההישג הדרמתי של היום שייך למאיץ האמריקאי טיילר פרר (מקבוצת גרמין).
שמנצח את הקטע לראשונה בחייו בטור הצרפתי ועוד ביום העצמאות האמריקאי.

במהפך דרמתי בתוך הקילומטר האחרון, מנצח האמרקאי כשהוא גובר בין היתר גם על הפייבוריט בתחילת היום קבנדיש (קבוצת HTC) .

לאחר היום 2 :
23 ק”מ נג”ש קבוצתי – גרמין – סרוולו המהירים ביותר.

שום דבר דרמתי בקטע, הכל פתוח להמשך התחרות.

נקודות ראויות לציון
:
GARMIN – טיילר פרר לא מחזיק בקצב ברכבת של גרמין – לא אופייני לספרינטר ברמה גבוהה בנג”ש קצר יחסית. (מקום 1)

ביום ראשון ה 5/06/11 הצלחתי לסיים ברגליים דואבות את הטריאתלון השני שלי שנערך באחוזה בה נולד צ’רצ’יל, אחוזת Blenheim שנמצאת בסמוך לעיר אוקספורד.

 היה לי קשה מאוד לאור העובדה שלא התאמנתי מספיק וגם שבוע לפני כן הייתי חולה מאוד. למרות זאת תחושת הסיפוק בסיום הייתה אדירה.

יש אימונים שאני יוצאת מהם עם הלשון בחוץ
באימונים של ימי שני… כשנגמרים… פשוט בא לי למות
…ואני נהנית – מה לעשות אני מכורה
שלא לומר נהנית לסבול… השורשים בפולניה
אבל פעם בשבוע אני מתרגלת אחרת…
באימונים בקבוצת השטח של הבנות X-team

אליפות מסוג אחר: ג’אגלינג מטורף בין אמהות, זוגיות ו… אליפות הארץ ככה סתם על הדרך

חלק א’ – מאת דורון

ממש ממש חתיכת פיספוס
כי לתחרות כבר הכנתי את הגוף,
התאמנתי שעות וגמעתי מרחקים
ואפילו בבקרים הקדמתי להשכים,

תקציר הפרקים הקודמים:
בראשית היה “מועדון הסוסיתות” היינו חבורת נשים בנות 40 ומשהו וגילינו לדעתי את החלק השווה בספורט!
היינו מתכנסות בחגיגיות בשבתות ללא אימונים בבני ציון, רוכבות קצת (20 ק”מ ואם ממש היה לנו כוח 30 ק”מ עם העליה!), רצות קצת (סיבוב שמגרד את ה 5 ק”מ)
קוראות לזה “אימון לנשמה” וממשיכות בטבעיות לפעילות המרכזית של האימון… בילוי בקפה.

אני סרבנית תחרויות ידועה
אחרי שנתיים כטריאתלטית פעילה
כשבאמתחתי תחרויות ומירוצים
הגעתי למסקנה הנדרשת שתחרויות מסוכנות
לבריאותי הפיזית והנפשית.
כל תחרות החלה שבועיים לפני בחוסר יכולת לישון בלילות
ואז הגיעו התופעות הפסיכוסומטיות כגון
התקפות אלרגיה שנגמרו בהתקפות אסתמה,
התעלפויות, שפעות, וגם פציעות שאני משייכת אותן
להיסטרית התחרות – 

למחנה יצאנו, חברים מצאנו
וגם אל החרמון בחדווה רכבנו,
רוב הזמן צחקנו, אלכוהול גמענו
ובשבת אפילו קצת הזענו, 

חלק א’ – מאת דורון בן ארצי

לקראת סופו של שבוע קל

פנטזתי שהאימון יהיה ללא הרבה עמל,

נגיע, נדבר, וגם נרכוב בנחת

העיקר שהשבוע לא נקרע את ה#&#,

בטח המאמן יבוא רגוע