חדשות ומאמרים

זן במינוס שתים עשרה מעלות – חויות מריצה בשלג

אז עזבתי את ניו יורק
ועכשיו אני בקונטיקט – קפואה
נטחנת כל היום בישיבות הנהלה (כל הרעיון ב-offsite  הוא לקחת כמה אנשים, לכלוא אותם ביחד בבית אחד, ולתת להם לעבוד עד צאת נשמתם, ללא הפסקה)

ידעתי שבשביל לשרוד את היום הזה, אני צריכה לצבור הרבה אנרגיות,
וזו הסיבה שהחלטתי לא לתת לשום דבר לעמוד ביני לבין ריצה טובה ומשחררת.

מינוס 12 מעלות, ואני בחוץ, למה שהפכה להיות אחת הריצות המדהימות בחיי…

קר בחוץ, חם בלב – ריצה באיסט ריבר

ש כל מיני סוגים של ריצות: ריצות ארוכות, וריצות החלפה, אימוני אינטרוולים, ומשחקי פארטלק, אבל הריצות החביבות עלי ביותר הן אלה שלא מופיעות באף ספר, ובאף תכנית אימונים: ריצות נשמה.

ריצות שלא מסתכלים על דופק, ולא מסתכלים על מהירות, הרגליים עושות את שלהן, על מצב אוטומט, והראש מתרוקן, הלחצים מתפוגגים להם, והנשמה מתרחבת ומתנקה. חוויה זנית.

נסיעות עסקים בשבילי הן תמיד קשות במיוחד. הצירוף של הגעגועים לבני ולילדים, ולשגרה האהובה שלי, ביחד עם הצורך להיות בריכוז מקסימלי ואפילו קצת על המשמר לאורך כל היום וגם בערב (עם היין והבירה מתי שההחלטות האמיתיות מתקבלות), קשה לי במיוחד.

והיום בבוקר, הרגשתי שעם כל הקור (מינוס שמונה מעלות), הראש דורש את שלו. התלבשתי היטב ויצאתי לריצה באיסט ריבר. ריצה בחו”ל בשבילי היא תמיד חוויה מיוחדת. לא סתם ריצת נשמה, ריצה תיירותית. וכמו תיירת אמיתית (או כמו אמא ששולחת הביתה בכל ערב מכתבים מלווים בתמונות לילדים) צילמתי לאורך הריצה, והנה מה שיצא.

טיפים לריצה בגשם

ריצה בגשם, כשיודעים איך לעשות את זה, יכולה להיות כיף גדול.

אין כמו האויר הצלול והנקי, הריח של האדמה אחרי הגשם, הטיפות הקטנות שמצננות את הגוף. תחושה של התמזגות מוחלטת עם הטבע.

שלא לדבר על זה שיש ימים שבהם לרכוב על אופניים בגשם זה לא האופציה הכי חכמה, לרכוב על טריינר זו לא אופציה נעימה, ולעומת זאת, לצאת החוצה לרוץ – זו חוויה קסומה: הכל בחוץ שקט, ריק ונקי. אתם והגשם.

לעומת זאת, ריצה בגשם יכולה גם להיות סיוט אמיתי אם לא נערכים לכך נכון: קר, רטוב, כבד…

אז מה הסוד לריצה מוצלחת? הסוד הוא בבגדים (כמו שכל אישה יודעת כבר מזמן – סתאאאאאאאאאם)

קומונת XTEAM מגישה: המדריך המלא לטריינר

(בהשתתפות כרמי, אדוה, ליאור ומור)

הכנות לאימון

• הכל בהישג יד – לדאוג מראש שכל הדברים שצריך לאימון יהיו בהישג יד: שתייה, חטיפים, מגבת (וזה חשוב, אני אחזור על זה שוב: מגבת J), שלט של הטלויזיה. כל דבר שתצטרכו. אחרת הפיתוי לרדת גדול, ההפסקות מתארכות והכי קשה לחזור
• כנ”ל לגבי הליכה לשירותים ממש לפני, כדי שלא תהיה סיבה להפסיק תוך כדי (ואז לא לחזור)
• מאוורר – להציב ממש מולכם (כן, גם בחורף). אי אפשר לשרוד אימון בתוך הבית בלי זה (וזו ההזדמנות להזכיר עוד פעם גם את חשיבות המגבת מהסעיף הראשון).
• טלויזיה – סרטים טובים, DVD, וידיאו. כל דבר. רצוי משהו שלא דורש יותר מדי ריכוז, כי יש קטעים, במיוחד כשמנסים לשמור על דופק גבוה שהדבר היחיד שמסתכלים עליו זה המספרים בשעון (מהירות/דופק). אני ראיתי ברצף את כל העונות של סיינפלד שוב ושוב איזשהו חורף אחד (האמת, 3 פרקי סיינפלד כל בוקר זו דרך לא רעה להתחיל את היום – כמעט כמו לרכב בחוץ).
• מוזיקה – מוזיקה בשבילי זה הכרחי. קודם כל זה נותן לי התחלה רגועה ליום, חוץ מזה הטלויזיה אצלי תמיד בלי ווליום כדי לא להעיר את שאר בני הבית, ומעבר לזה זה קריטי באותם חלקים שבהם מפסיקים להסתכל על הטלויזיה ומסתכלים רק על המספרים בשעון.
• הכנה מנטלית – אימון טריינר או אליפטי זה אימון קשה. קשה מנטלית. וכדאי להתכונן לזה מראש.