כתבות
בית גוברין בשתי מילים
להלן שיחה שהתנהלה ביום שלישי, בין שני רוכבים במהלך רכיבת שחרור בין קסטינה למסמיה.
כ’ (השם המלא שמור במערכת): נו נרשמת כבר לתחרות?
ל’ (גם השם שלו שמור): מממ…
כ’: תירשם
ל’: אני לא בטוח, בשביל מה?בית גוברין – היה לי כיף
טוב… אז אחרי שסגרתי 20 תחרויות בדיוק!!! לעונה זו
אני יכולה ל… רגע… לא יכולה לנוח כי יש וולו צ’אלנג’… טוב, אבל לפחות אני יכולה לחזור לרכוב נפחים בשטח על האנטם האהובים שלי.בית גוברין – אכזבה
אני אתחיל מהסוף .
אני יכול להאשים רק את עצמי בזה שאיבדתי את הפלוטון,בחוסר נחישות וחוזק מנטאלי.
אני כל הזמן אומר שצריך למות על האופנים ולא לתת לפלוטון לברוח ושזה הגיע לרגע האמת אז נכשלתי .בית גוברין מהזוית שלי
קודם כל אנחת רווחה שחברי הקבוצה שהשתתפו (למיטב ידיעתי, לגבי רוכבים מקבוצות אחרות אין לי מידע) סיימו את המירוץ על האפניים וללא נפילות מיותרות מהם חששנו אחרי הלילה הגשום…רק שתדעו, כרגע יורד מבול בבית גוברין וכנראה תפסנו חלון מזג אוויר פשוט מושלם (למרות שהייתי מוותר על הרוח שהתפתחה בהקפה השלישית…).
היתה חוויה לראות את כמות הרוכבים שהגיעו לתחרות ההזדמנות האחרונה לעונה זו.בית גוברין
המסלול של בית גוברין הוא אחד המסלולים המגוונים ביותר בסבב התחרויות בישראל. לא במקרה הוא אחד המסלולים המועדפים על רוב הרוכבים התחרותיים לאליפות ישראל. המסלול מכיל עליות כוח (לא ארוכות מדי אך בו זמנית מספיק מעייפות ומתישות), קטעי מישורים מהירים וירידות ארוכות מספיק להתאוששות ותדלוק .
תחרות הכנה לאליפות ישראל
שנתחיל מהסוף?
היתה חויה, ללא ספק. במיוחד לרוכב חסר נסיון בתחרויות שכמוני. הסיום רווי האדרנלין, ותחושת ההחמצה שיכולנו יותר היו ה”פינאלה” לאירוע.
הכל התחיל בהתלבטות הרגילה האם להירשם או לוותר. מצד אחד אינני חיית תחרויות באופיי, מצד שני תחרות מישורית היא כמעט ההזדמנות היחידה בשבילי כאחד שכל גבעה קטנה גורמת לו להידרדר לאחור.
בסיכומו של דבר, וכמו שאומרים בפוליטיקה, “קבלתי את דין התנועה” ונרשמתי. מאותו הרגע נכנסתי ל”mode ” תחרות שבא לידי ביטוי בסוג של התכנסות פנימה, ריכוז, הקפדה על תזונה, הכנת האופניים, שינה וכד’.
ההכנות השתלמו בסיכומו של דבר. בבוקר התחרות הרגשתי רענן דרוך ומוכן. הייתי מצויד באוכל ושתיה ובכמות מתאימה של פרפרים בבטן. על קו הזינוק הרגשתי נוזל חמים ודביק באיזור הברך. בדיקה מהירה הראתה שאחת משתי אריזות הג’ל נפתחה. אני נוהג להחזיק את הג’ל מתחת לדש המכנס, באזור הברך. קל להוצאה, לא דורש הכנסת היד לכיס שגורמת תמיד לסטיה קלה מנתיב הרכיבה ובפלוטון צפוף יש לכך משמעות קריטית. (פתרון בשבילך הדר]. סילוק מהיר של הג’ל לגרון, לגימת מים קלה ומיד הזינוק.
לא הכרתי את המסלול לפני. יש לכך כמובן משמעות מנטלית רבה. מסלול מוכר נותן לך את האפשרות להכין את עצמך טוב יותר לקראת הקטעים הקשים, ומקל עליך את חלוקת הכח.
