חדשות ומאמרים

תיאור קצר של דואתלון רמת השרון לפי התוואי החדש, כולל טיפים והנחיות כלליות..

מי שעושה ספרינט – שימו לב לנקודות הצילום 

כללי

אני חושבת שדואתלון זו אחלה תחרות, בעיקר לרוכבי אופנים כמונו, מכיוון שאין את אלמנט השחיה. מצד שני צריך לקחת בחשבון שפיזית המאמץ כאן הוא קשה יותר מאשר בטריאתלון רגיל.

כל מה שנכתב כאן נכתב עבור חברי הקבוצה, כלומר ההנחה היא שאנחנו מגיעים מרקע משותף, עם בסיס אירובי חזק, נסיון ברכיבה, ומעט ריצות.

“מחר אני רוצה למות על המסלול” כך נפתח התדריך שלי עם כרמי ערב קודם. נכון, זו לא תחרות מטרה, ואפילו לא מטרה משנית, אני לא בפיק, ולא “מחודדת”. האימונים שלי מתמקדים בישראמן, מה שאומר שהשבוע שלי כלל שלל אימונים חזקים שלא ממש מתאימים לשבוע שלפני תחרות. לכאורה יש לי את כל התירוצים שבעולם בשביל לעשות עוד תחרות בינונית (כולל פציעה שניסתה להרים ראש בתחילת השבוע, והשביתה אותי מריצות). אבל נמאס לי… הייתי מאוד ממושמעת, בשנה האחרונה הכנסתי ללקסיקון שלי שלל מונחים חדשים כמו תחרות התאוששות (הכנה לאליפות הארץ), תחרות אימון (כל תחרות מאז החצי איש ברזל בערך), ואפילו מירוץ זוגיות (10 ק”מ עם בני), ודי מספיק. אני רוצה לפוצץ בתחרות. לעשות תחרות של וואו, לעשות תחרות שתפתיע אפילו אותי, לגלות שהתחרות מוציאה ממני דברים שלא ידעתי שאני מסוגלת להם.